דילוג לתוכן הראשי
קו חיים: 052-685-9096

קרה משהו עכשיו: מרכז 72 השעות

72 השעות הראשונות אחרי אירוע מוחי: מה עושים עכשיו

מה עושים כש...נבדק ע״י: [שם המומחה/ית]נכתב ע״י: צוות SilverLifeעודכן: 21.10.2026

הטלפון מצלצל בשתיים בצהריים. "אבא במיון, חושדים באירוע מוחי", אומרת האחות, והראש מתרוקן בבת אחת. מיכל מחיפה תופסת תיק, רשימת תרופות שהיא מקווה שהיא נכונה, ונוסעת. במסדרון כבר מחכים עוד שני אחים, וכולם שואלים אותו דבר: מה עושים עכשיו, אחרי אירוע מוחי, בשעות הראשונות האלה שנראות אינסופיות. המדריך הזה עושה סדר ב־72 השעות הראשונות אחרי אירוע מוחי, לפי מידע רשמי, בלי להחליף את הצוות הרפואי. אתם מחליטים יחד איתו. אנחנו רק פורשים את הצעדים על השולחן.

עודכן לאחרונה: 18/11/2026

המידע כאן הוא מידע כללי למשפחות. הוא אינו תחליף לייעוץ רפואי. כל החלטה על טיפול, אכילה, תרופות או שיקום מתקבלת מול הצוות המטפל.

בקצרה: מה חשוב ב־72 השעות הראשונות אחרי אירוע מוחי

  • אם החשד עולה עכשיו, בבית או ברחוב: מתקשרים מיד ל־101. לא מחכים שהסימנים יחלפו, ולא נוהגים לבית החולים.

  • רושמים מתי התחילו הסימנים, או מתי האדם נראה תקין בפעם האחרונה. הזמן הזה חשוב לצוות.

  • לפי משרד הבריאות, "זמן = מוח": ככל שמאבחנים ומטפלים מהר יותר, אפשר להציל יותר רקמת מוח.

  • בבית החולים ממנים איש קשר אחד מהמשפחה, כותבים שאלות, ושואלים את הצוות לפני שנותנים אוכל, שתייה או תרופות מהבית.

  • כבר בימים הראשונים שואלים על סוג האירוע, על הטיפול שניתן, ועל השיקום. הזכות לשיקום רפואי מוטלת על קופת החולים.

  • מבקשים לדבר עם העובדת או העובד הסוציאלי במחלקה, לא רק "כשיהיה שקט".

אם זה קורה עכשיו: השעות הראשונות בבית

לא תמיד המשפחה פוגשת את האירוע כבר בבית החולים. לפעמים אמא יושבת במטבח, החיוך יוצא עקום, והיד לא מתרוממת. אחרי אירוע מוחי, או כשיש חשד כזה, הספירה מתחילה בבית.

לפי מגן דוד אדום, סימנים אופייניים כוללים בלבול פתאומי או קושי בדיבור ובהבנה, חוסר תחושה או חולשה בצד אחד של הגוף, קושי בראייה, סחרחורת או אובדן שיווי משקל, וכאב ראש פתאומי וחמור בלי סיבה ברורה. משרד הבריאות מדגיש שגם הפרעת דיבור חולפת, בלבול חדש או חולשה בפלג גוף הם סימן לעצור הכול ולפנות להערכה דחופה, רצוי בחדר מיון.

מה עושים, לפי מד"א ומשרד הבריאות:

  1. חייגים מיד 101 ומציינים שיש חשד לאירוע מוחי.

  2. מושיבים את האדם ושומרים על נתיב אוויר פתוח. נשארים לצדו.

  3. זוכרים ורושמים את הזמן האחרון שבו היה תקין, או את שעת הופעת הסימנים.

  4. מוסרים לצוות את רשימת התרופות, במיוחד אם יש תרופות לדילול דם.

  5. אם יש לחצן מצוקה, לוחצים עליו כדי שיגיע אמבולנס.

ומה לא עושים: לא מחכים "רק עוד רבע שעה לראות אם זה עובר". לא נותנים תרופות על דעת עצמכם. לא נותנים למי שחש בסימנים לנהוג, וגם אתם לא נוהגים איתו בבהלה במקום להזעיק אמבולנס. אם הסימנים חלפו, עדיין מגיעים למיון. אירוע מוחי חולף, TIA, הוא נורת אזהרה. לפי משרד הבריאות, הבירור נעשה בחדר מיון, ולעתים נדרש אשפוז להשגחה של כמה ימים.

לפי הערכות משרד הבריאות, בישראל מתרחשים כ־15 אלף אירועי מוח מדי שנה, ושבץ הוא סיבת המוות השלישית בשכיחותה בארץ. המספר הזה לא נועד להפחיד, אלא להזכיר למה לא דוחים את הנסיעה למיון "כי כרגע הוא נראה יותר טוב".

אם מישהו נשאר בבית לאסוף דברים בזמן שהאמבולנס יוצא, הנה רשימה קצרה שחוסכת ריצה שנייה:

  • תעודת זהות, כרטיס קופת חולים, ושם רופא המשפחה.

  • רשימת תרופות מעודכנת, כולל מינונים. אם אין רשימה, צילום של קופסאות התרופות מספיק לשעה הזו.

  • מידע על אלרגיות, ניתוחים אחרונים, ודילול דם אם יש.

  • משקפיים, מכשיר שמיעה, טלפון ומטען, ונעלי בית אם יש זמן.

  • שם ומספר של איש קשר נוסף, למקרה שהמחלקה תחפש אתכם באמצע הלילה.

מה קורה בחדר המיון ובשעות הראשונות באשפוז

אחרי אירוע מוחי הצוות קודם כל מברר איזה סוג אירוע זה. לפי משרד הבריאות, כ־85% ממקרי השבץ הם איסכמיים, כלומר נגרמים מחסימה של כלי דם במוח, וכ־15% הם דימומיים, מקרע של כלי דם. האבחנה נעשית בידי נוירולוג או נוירולוגית, בדרך כלל אחרי הדמיה.

בשבץ איסכמי ייבחן, לפי החלטת הנוירולוג, טיפול טרומבוליטי: תרופות שניתנות דרך הווריד ומטרתן להמיס קריש, ולעתים גם צנתור מוחי לפתיחת החסימה. בשבץ דימומי יוחלט אם יש צורך בהתערבות לעצירת הדימום, או במעקב ובהדמיות חוזרות. חשוב לדעת, כפי שכותב המשרד, שלפעמים אין צורך או שאי אפשר לנקז דימום.

המשפחה לא צריכה לנחש איזה מסלול ייבחר. היא צריכה לשמור על שני דברים: למסור מידע מדויק, ולא להפריע לטיפול. תיק התרופות, מחלות רקע, שעת ההתחלה, ומה בדיוק ראיתם: אלה הכלים שלכם בשעה הזו. אם עדיין לא ברור מה מותר לאכול או לשתות, שואלים. קושי בבליעה שכיח אחרי אירוע כזה, והצוות הוא שמחליט מתי בטוח להתחיל.

היממה הראשונה: איך המשפחה עוזרת בלי להפריע

אחרי שהמיון נרגע קצת, מגיע הגל השני: טלפונים, דודות, שאלות, ומישהו שעומד ליד המיטה ולא יודע אם לגעת ביד. כאן עוזר כלל פשוט: איש קשר אחד מול הצוות. לא כי שאר האחים לא אכפת להם, אלא כי חמישה אנשים ששואלים את אותה שאלה בחמש שעות שונות מעייפים את המחלקה וגם אתכם.

מה כדאי לעשות ביממה הראשונה אחרי אירוע מוחי:

  • לרשום מחברות קטנה: שמות הרופאים, מה נאמר, אילו בדיקות נעשו, ואילו שאלות עוד פתוחות.

  • לתאם מי נשאר ליד המיטה ומתי, בלי להפוך את החדר לסלון ביקורים.

  • לבקש מהצוות הסבר בשפה פשוטה: איזה סוג אירוע, מה כבר ניתן, ומה הצפי לשעות הקרובות. אם ההסבר יצא מהר מדי, מותר לבקש שיחזרו עליו.

  • לא להאכיל, להשקות או לתת כדורים מהארנק לפני שהצוות אישר.

  • לשמור לעצמכם הפסקה קצרה לשתות מים. מי שמתמוטט במסדרון לא עוזר לאבא.

התאוששות, כותב משרד הבריאות, תלויה בהיקף הפגיעה, במהירות הטיפול ובהצלחתו. ביממה הראשונה עוד אין "תמונה סופית". מי שמבטיח לכם תחזית חדה בלילה הראשון, כדאי שימתין לצוות.

גם בלילה כדאי להשאיר לצוות דרך ברורה להשיג אתכם, ולסכם מי ישן בבית ומי נשאר קרוב. לא חובה שכל המשפחה תישאר במסדרון עד הבוקר. מה שכן כדאי: לבקש שיעדכנו אם חל שינוי, ולחזור עם שאלות מוכנות אחרי סבב הרופאים. שעות הסבבים משתנות בין בתי חולים, ולכן שואלים במחלקה מתי הזמן הנוח ביותר, ולא מניחים שזה תמיד באותה שעה.

אם מופיעים סימנים חדשים, למשל החמרה בחולשה, קושי חדש בדיבור, קושי בבליעה, חום או קוצר נשימה, קוראים מיד לאחות. אלה לא דברים ששומרים "לייעוץ של הבוקר". הסיבוכים האפשריים אחרי אירוע מוחי שונים מאדם לאדם, והצוות יודע מה דורש בדיקה דחופה.

השעות 24 עד 72: להתחיל לשאול גם על המחר

ביום השני והשלישי אחרי אירוע מוחי האוויר קצת משתנה. יש כבר בדיקות, יש כבר מילים חדשות, ויש כבר פחד שקט: מה יהיה אחר כך. זה הרגע שבו משפחות רבות ממתינות "שיישבו אותנו לשיחה". אל תחכו שהשיחה תיפול מהשמיים. אתם יכולים לבקש אותה.

שאלות שכדאי להעלות ב־72 השעות הראשונות, כשהמצב מאפשר:

  • מה סוג האירוע, ומה נמצא בבדיקות עד כה?

  • האם יש סיכון לאירוע נוסף בימים הקרובים, ומה עושים כדי להפחית אותו?

  • מתי מתחילים פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק או קלינאות תקשורת, כבר כאן במחלקה?

  • האם כבר חשבו על מסגרת השיקום: אשפוז שיקומי, שיקום יום, או שיקום בבית?

  • עם מי בקופת החולים צריך לדבר, ומי במחלקה עוזר בתיאום?

  • מה מצב הבליעה, הניידות והתקשורת, ומה מותר למשפחה לעשות ליד המיטה?

לפי משרד הבריאות, אחרי שבץ איסכמי עם פגיעה תפקודית, למשל חולשת יד, בדרך כלל יעברו לשיקום באשפוז. אם התסמינים קלים, ייתכן שיקום בבית. באירוע דימומי יידרש לרוב אשפוז עד שהמצב מתייצב, ואחר כך שיקום בבית חולים או אשפוז ביתי. הטיפול התרופתי ניתן לפי סוג האירוע: אחרי אירוע דימומי שוקלים אם ומתי להשתמש במדללי דם, ואחרי אירוע איסכמי ייתכן שיוסיפו טיפול לאיזון לחץ הדם והכולסטרול. גם כאן, הצוות קובע, לא שכנים במסדרון.

שיקום: למה לא מחכים ליום השחרור כדי להתחיל לברר

המדריך הזה אינו מדריך השיקום המלא. הוא רק אומר את מה שמשפחות מגלות מאוחר מדי: הבירור מתחיל ב־72 השעות הראשונות, לא ביום שבו כבר מחתימים על מכתב השחרור.

הזכות לשיקום רפואי מעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, והאחריות חלה על קופת החולים המבטחת. חשוב להתחיל מוקדם ככל האפשר. אין הגבלת גיל בשיקום הגריאטרי. האפשרויות כוללות אשפוז במחלקה שיקומית, אשפוז יום, מרכז שיקום יום, מכון ייעודי או שיקום בבית, אם התנאים מאפשרים. תוכנית השיקום מותאמת אישית.

אם השבץ גרם למגבלה תפקודית משמעותית, אפשר לקבל שירותים כמו פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועזרה סיעודית לפי הצורך, והם כלולים בסל הבריאות. גם טיפול אצל קלינאי או קלינאית תקשורת כלול בסל, לפי משרד הבריאות. כדאי לברר בקופה מה בדיוק כולל סל השיקום במקרה שלכם.

ואם קיבלתם המלצה לשיקום וקופת החולים לא מאשרת את מה שהומלץ, אפשר להגיש קבילה לנציבת קבילות הציבור במשרד הבריאות, בטלפון *5400. זה לא הצעד הראשון בלילה הראשון, אבל כדאי לדעת שהוא קיים.

משפחות רבות מספרות שהן הרגישו שהשחרור "הפתיע" אותן. בפועל, השיחה על המחר מתחילה מוקדם יותר: מי ילווה הביתה, האם הבית מוכן, האם צריך עזרה זמנית, ומה רשימת התרופות החדשה. אחרי אירוע מוחי הבית נראה אותו בית, אבל לפעמים מדרגה, שטיח או מקלחת הופכים למכשול. לא צריך לשפץ בלילה השני. צריך רק לפתוח מחברת ולרשום מה לבדוק לפני החזרה, יחד עם העובדת הסוציאלית ועם הצוות.

במקביל, שווה להציץ גם במדריך הזכויות הרפואיות לפי קופת חולים, כדי להבין באיזה דלתות לדפוק כשהשיחה עם הקופה מתחילה.

למי פונים ב־72 השעות האלה

  • חירום בבית או ברחוב: 101, מגן דוד אדום. עמוד ההדרכה: איך מזהים שבץ מוחי.

  • הצוות הרפואי במחלקה: נוירולוגיה, סיעוד, פיזיותרפיה וקלינאות תקשורת, לפי מה שיש בבית החולים.

  • העובדת או העובד הסוציאלי של המחלקה: זכויות, תיאום עם הקופה, וארגון העזרה אחרי האשפוז.

  • קופת החולים: מוקד ורופא המשפחה, בעיקר לתיאום שיקום.

  • נציבת קבילות הציבור במשרד הבריאות: *5400, או kvilot@moh.health.gov.il, אם יש מחלוקת על אישור שיקום.

  • עמוד קרה משהו עכשיו: מרכז 72 השעות ב-SilverLife, לעוד מדריכי מצב דומים.

אם האחים מתפזרים בין טלפונים לקבוצות וואטסאפ, עדיף שישב אחד ליד המיטה ואחד יטלפן לקופה. חלוקה פשוטה חוסכת כעס מיותר, בדיוק כשאין כוח לכעס.

עוד כלל שקט שעוזר: לא כל בני המשפחה צריכים לשמוע כל עדכון באותה דקה. איש הקשר מעדכן פעם או פעמיים ביום, בשעה קבועה, אלא אם יש שינוי דחוף. כך גם סבתא בבית וגם הדוד בחו"ל מקבלים אותה תמונה, בלי שמישהו ירגיש שהחמיץ משפט במסדרון.

שאלות נפוצות

הסימנים חלפו תוך חצי שעה. עדיין צריך מיון?

כן. אירוע מוחי חולף הוא סימן אזהרה. לפי משרד הבריאות יש לברר אותו בחדר מיון, ולעתים נדרש אשפוז להשגחה. לא סוגרים את היום ב"עבר בשלום".

אפשר לקחת את אבא ברכב פרטי, זה יהיה מהר יותר?

מד"א מבקשים להזעיק 101. בדרך עלולים להופיע קשיים בנשימה, בבליעה או בהכרה, וצוות האמבולנס יודע לאן לפנות. מי שחש בסימנים לא נוהג, וגם המלווה לא צריך לקחת את הסיכון הזה במקום עזרה מקצועית.

מתי מתחילים שיקום, כבר בשלושת הימים הראשונים?

לעתים מתחילים הערכה או טיפול ראשוני כבר באשפוז החריף, לפי מצב המטופל. את מסגרת השיקום עצמה מתאמים עם הקופה. משרד הבריאות מדגיש שחשוב להתחיל מוקדם ככל האפשר, בלי הגבלת גיל.

אפשר כבר לתת אוכל ושתייה, הוא מבקש?

רק אם הצוות אישר. אחרי אירוע מוחי הבליעה עלולה להיפגע. כוס מים בכוונה טובה עלולה להזיק. שואלים אחות או רופא, ורק אז מגישים.

מי מחליט לאן הולכים מכאן, המשפחה או בית החולים?

ההמלצה הרפואית מגיעה מהצוות. האישור והמימון של השיקום הם באחריות קופת החולים. אתם שותפים להחלטה, לא צופים מהצד. אם ההמלצה לא מאושרת, אפשר לערער ולפנות גם לנציבת הקבילות.

האם כדאי כבר לחשוב על מטפל בבית?

ב־72 השעות הראשונות הקדימו את השאלות הרפואיות ואת השיקום. אם נראה שהחזרה הביתה תדרוש עזרה, העובדת הסוציאלית תעזור לחשוב על זה בלי לקפוץ למסקנות. כשתגיעו לשלב הזה, יש באתר גם מדריך לבחירת מטפל לבית.

כלים, מקורות ושירותים שימושיים

רוצים לדבר עם אדם? קו חיים כאן בשבילכם.

כדי לשלוח פנייה יש להתחבר או להירשם לאתר

יועץ זהב

[שם יועץ/ת זהב לדוגמה]

[תחום ייעוץ] · יועץ/ת זהב 67+

אזור: [אזור]

לפרופיל ופנייה

מימן מהטבע

מימן מהטבע בע"מ

אזור: -

לפרופיל ופנייה
טל ורנר

טל ורנר

תכנון ועיצוב בתים ודירות · ליווי שיפוצים · עיצוב והלבשת הבית

אזור: כל הארץ

לפרופיל ופנייה