דוד, בן 72 מראשון לציון, מכיר את רותי כבר שמונה חודשים. הילדים שמחים שהוא לא אוכל לבד, ואחר כך, בשיחת המטבח, שואלים בזהירות: "אבא, אתם כבר חושבים לגור יחד? ומה עם הדירה?" הוא מתרגז קצת, כי נשמע לו שהם שומרים על הירושה במקום על הלב. גם רותי, מצדה, לא רוצה "לסבך את כולם", ולכן דוחה את השיחה. כך בדיוק מתחיל פרק ב' אחרי 60 אצל משפחות רבות: עם שמחה אמיתית, ועם שאלות שלא נעים לשאול. המדריך הזה אינו מדריך דייטים, ואינו מאמר על הפחד להתאהב שוב. הוא עושה סדר מעשי במה כדאי לדעת לפני שמתחילים לחיות יחד, בשני קולות: של מי שיוצא לדרך, ושל הילדים הבוגרים.
עודכן לאחרונה: 18/11/2026
המידע כאן הוא מידע כללי. הוא אינו ייעוץ משפטי, פיננסי או רפואי. לפני חתימה על הסכם, צוואה או ייפוי כוח, וגם לפני שמשנים רישום של דירה או חשבון, כדאי להתייעץ עם בעל מקצוע מוסמך.
בקצרה: מה כדאי לדעת בפרק ב' אחרי 60
לגור יחד זה צעד של חיים, לא רק של רגש. הוא נוגע לדירה, לחשבון, לקצבאות, ולילדים משני הצדדים.
ידועים בציבור שהביטוח הלאומי הכיר בהם נחשבים, אצלו, כבני זוג נשואים: גם לזכויות וגם לחובות.
לפי כל זכות וסעיף 55 לחוק הירושה, ידוע בציבור עשוי לרשת כמו בן זוג נשוי, אם חיו חיי משפחה במשק בית משותף ואיש מהם לא היה נשוי לאחר בזמן הפטירה. צוואה תקפה גוברת על הכלל הזה.
הסכם לחיים משותפים מסדיר רכוש בחיים ובפרידה; צוואה מסדירה מה יקרה אחרי פטירה. אחד לא מחליף את השני.
לפני שעוברים לגור יחד, בודקים גם קצבאות קיימות, ביטוחים, ומי יקבל החלטות רפואיות אם אחד לא יוכל.
השיחה עם הילדים עובדת טוב יותר כשהיא מוקדמת, ברורה, ולא נשמעת כמו משא ומתן על ירושה.
קודם כל, שני הקולות בחדר
פרק ב' אחרי 60 אינו רק זוגיות חדשה. הוא גם משפחה שכבר קיימת. מצד אחד עומד אדם שרוצה שוב שותפות, ארוחות, ומישהו ששואל "איך היה היום". מצד שני עומדים בנים ובנות שראו את ההורה בפרידה, באלמנות, או בבדידות, וחוששים שייפגע, או שיימחק מה שנבנה שנים. שני הקולות לגיטימיים. הבעיה מתחילה רק כשאחד מהם משתלט על החדר.
להורה כדאי לומר בקול: "אני לא מבקש אישור להתאהב. אני רוצה שתדעו מה אני מתכנן, כדי שלא תופתעו אחר כך." לילדים כדאי לומר: "אנחנו שמחים שיש לך מישהו. יש לנו שאלות על הבית ועל הביטחון שלך, לא כי אנחנו נגד הקשר." כשהמשפטים האלה נאמרים מוקדם, השיחה נשארת משפחתית. כשהם נדחים לחודש שבו כבר מוכרים דירה, היא הופכת למשבר.
מי שמחפש את הצד הרגשי, למה פרק ב' מרגיש לפעמים מסוכן, ימצא אותו בהמאמר של אבי יפת על הלב שכבר לא תמים. כאן נשארים עם הדברים שאפשר לבדוק, לרשום, ולסדר.
מגורים משותפים: מה משתנה ביום שעוברים יחד
לא כל פרק ב' אחרי 60 מתחיל בדירה משותפת, ויש זוגות שבוחרים במודע להישאר בשני בתים. זו החלטה לגיטימית, לא "חוסר רצינות". אבל ברגע שכן עוברים לגור יחד, או מנהלים משק בית משותף, מתחילים להיווצר גם סימנים משפטיים וכלכליים.
לפי הביטוח הלאומי, ידועים בציבור הם בני זוג שמנהלים משק בית משותף מתוך חיי משפחה, מערכת יחסים, קשירת גורל ורצון לחיות יחד, לא רק מתוך נוחות או כדאיות כלכלית. כדי להיות מוכרים אצלו, שולחים שאלון לידועים בציבור עם מסמכים תומכים, לסניף או באתר. חשוב לדעת שהמוסד רשאי גם לבחון את המעמד בעצמו, אם יש לו מידע שבני הזוג חיים יחד ומנהלים משק בית משותף. מי שהוכרו, נחשבים כבני זוג נשואים לעניין זכויות וחובות.
מה המשמעות למשפחה? ש"רק גרים יחד בינתיים" עלול להיות, מול מוסדות, הרבה יותר מזה. לכן לפני שמוסיפים שם בחשבון, מוסרים מפתח קבוע, או מעבירים כתובת, עוצרים ושואלים: האם זה הצעד שרצינו, והאם בדקנו איך הוא משפיע על קצבאות, ביטוחים ורישום?
כסף, דירה וקצבאות: שיחה יבשה שחוסכת כאב אחר כך
פרק ב' אחרי 60 מגיע לא פעם עם דירה שכבר יש, עם פנסיה, עם חסכונות, ולפעמים גם עם קצבת שאירים או הטבות אחרות. לא נעים לפתוח אקסל בערב השני, אבל דווקא אז, כשהיחסים טובים, קל יותר לדבר בכנות.
שאלות פרקטיות שכדאי לשים על השולחן, בלי דרמה:
האם ממשיכים לגור בדירה של אחד, מוכרים וקונים יחד, או משכירים אחת מהן?
על שם מי רשומה הדירה, ומה קורה אם מוסיפים שם, או משלמים יחד שיפוץ גדול?
האם פותחים חשבון משותף להוצאות הבית, ומשאירים חשבונות נפרדים לחסכונות הישנים?
אילו קצבאות כל אחד מקבל היום, ומה צריך לברר בביטוח הלאומי לפני שינוי במצב המשפחתי?
האם יש ביטוח חיים, סיעוד או בריאות שבהם רשום מוטב, והאם הוא עדיין מעודכן?
את התכנון הכלכלי הרחב יותר, איך מסדרים את הכסף בגיל השלישי, אפשר להשלים במדריך התכנון הפיננסי לגיל השלישי. את הבירור על קצבה מסוימת עושים מול המוסד עצמו, במוקד *6050 או באתר. אל תסתמכו על מה שהשכנה "שמעה". מצב משפחתי חדש, כולל הכרה כידועים בציבור, יכול לשנות זכויות וחובות, ולכן בודקים לפני ולא אחרי.
הסכם, צוואה, וייפוי כוח: שלושה מסמכים שאחד לא מחליף את השני
כאן נכנסות שלוש מילים שנשמעות כמו משרד עורכי דין, אבל בפרק ב' אחרי 60 הן פשוט כלי עבודה. כל אחת עונה על שאלה אחרת.
הראשונה: מה שלנו בחיים, ומה יקרה אם נפרדים. לפי כל זכות, בני זוג החיים כידועים בציבור יכולים לערוך הסכם לחיים משותפים, שמסדיר בין השאר את היקף השיתוף הכלכלי ואת חלוקת הרכוש אם הקשר מסתיים. הסכם תקף נעשה בכתב ונחתם בידי שני הצדדים. אפשר לאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה, ואין חובה לעשות זאת, אם כי האישור יכול לחזק את מעמדו. בלי הסכם, במקרים מסוימים עשויה לחול "חזקת שיתוף", גם אם נכס רשום על שם אחד בלבד. זו בדיוק הסיבה לא להשאיר את הנושא לניחוש.
השנייה: מה יקרה אחרי פטירה. לפי כל זכות, בעקבות סעיף 55 לחוק הירושה, ידוע בציבור יכול לרשת כמו בן זוג נשוי אם חיו חיי משפחה במשק בית משותף, ובשעת המוות איש מהם לא היה נשוי לאדם אחר, ובלבד שלא נערכה צוואה שקובעת אחרת. אם יש צוואה תקפה, היא גוברת. ההסכם בין בני הזוג אינו צוואה: הוא קובע מה שייך לכל אחד בחיים, ולכן גם מה נכנס לעיזבון, אבל הורשה נעשית בצוואה או לפי החוק. מי שרוצה שילדיו יקבלו את הדירה, או שבת הזוג תוכל להמשיך לגור בה, צריך לכתוב את זה במפורש, לא "נרגיש שזה מובן מאליו". בקשות לצו ירושה מגישים לרשם לענייני ירושה, מוקד *2416.
השלישית: מי ידבר בשמכם אם לא תוכלו. ייפוי כוח מתמשך הוא הכלי הרשמי לכך, והוא נערך עם עורך דין שהוסמך לכך ומופקד אצל האפוטרופוס הכללי. את הפרטים המלאים בודקים במדריך למשפחה של האפוטרופוס הכללי ובאתר כשרות משפטית Online. כאן נסתפק בשאלה המשפחתית: האם בן או בת הזוג החדשים, הילדים, או שילוב ביניהם, הם האנשים שאתם רוצים שיקבלו החלטות ביום קשה? אם לא דיברתם על זה, זה הזמן, בנחת, לא בחדר מיון.
בריאות וקצב: לא הכל משפטי, וגם זה חלק מההתחלה
פרק ב' אחרי 60 מגיע עם גוף שיש לו היסטוריה, עם תרופות, ועם קצב שונה משל זוגיות בת שלושים. כדאי לדבר מוקדם גם על דברים שנשמעים פחות "רשמיים": מה שלום הבריאות, אילו בדיקות קבועות יש, מי מלווה לרופא, ומה כל אחד צריך כדי להרגיש בטוח בבית. לא כדי לבדוק את השני, אלא כדי לא להפתיע אותו.
זוגות רבים מגלים שגרים יחד נעים יותר כשמשאירים גם מרחב: חדר, שעות לבד, או שני בתים בהתחלה. אין כאן כלל זהב. יש כאן הרשאה לא לרוץ. מי שרץ רק כדי "לא להישאר לבד", עלול לדחות את השיחות החשובות בדיוק כשהן הכי דרושות.
איך הילדים נכנסים לשיחה בלי לשבור אותה
לילדים הבוגרים יש תפקיד עדין. הם לא ועדת קבלה, וגם לא קהל מעודד בלי שאלות. בפרק ב' אחרי 60 הם יכולים לעזור להורה לחשוב בקול, בתנאי שהטון נשאר מכבד.
מה כן עוזר:
לברך קודם, ורק אחר כך לשאול.
לשאול שאלות פתוחות: "איך אתם רואים את המגורים?" "האם כבר חשבתם על צוואה מעודכנת?" ולא "אתה לא מוכר את הדירה, נכון?"
להציע עזרה מעשית: לתאם פגישה עם עורך דין, לשבת יחד על רשימת מוטבים, או רק להיות נוכחים אם ההורה מבקש.
לזכור שיש גם ילדים בצד השני של הקשר, עם חששות משלהם.
מה פחות עוזר: חקירות סמויות בפייסבוק, שיחות אזהרה מאחורי הגב, או אולטימטום "אם אתה עובר לגור איתה, אנחנו מתנתקים." גם דאגה אמיתית נשמעת אחרת כשהיא מגיעה בצעקה. אם עולה חשש מניצול כלכלי, זו שיחה נפרדת ורצינית, אבל מתחילים משיחה גלויה עם ההורה, לא ממלחמה על היחסים עצמם.
רשימת בדיקה קצרה לפני שעוברים לגור יחד
אם פרק ב' אחרי 60 שלכם מתקרב למפתח משותף, הנה דף אחד שאפשר להדפיס ולסמן. לא כדי לעכב את השמחה, אלא כדי שהשמחה תישאר גם אחרי המעבר:
דיברנו בגלוי על מגורים: יחד, בשני בתים, או לתקופת ניסיון מוגדרת.
רשמנו מה שייך לכל אחד היום: דירה, חסכונות, חובות, ורכב.
החלטנו אם פותחים חשבון להוצאות הבית, ומה נשאר נפרד.
קבענו פגישה לייעוץ על הסכם לחיים משותפים, ועל עדכון צוואה.
בדקנו בביטוח הלאומי אם שינוי במצב המשפחתי משפיע על קצבה קיימת.
עדכנו, או לפחות בדקנו, מוטבים בביטוחים ובקופות.
דיברנו מי יקבל החלטות רפואיות אם אחד לא יוכל, ומה המסמך המתאים לכך.
קיימנו שיחה רגועה עם הילדים, משני הצדדים, לפני צעד בלתי הפיך.
מי שסימן רק חצי מהרשימה אינו "נכשל". הוא פשוט יודע מה עוד נשאר. בפרק ב' אחרי 60, הידיעה עצמה היא כבר התחלה טובה.
למי פונים
עורך דין לענייני משפחה או ירושה, לעריכת הסכם, צוואה או ייפוי כוח מתמשך.
הרשם לענייני ירושה: *2416, ומידע באתר האפוטרופוס הכללי.
ייפוי כוח מתמשך: המדריך למשפחה וכשרות משפטית Online.
הביטוח הלאומי, לבירור מעמד ידועים בציבור והשפעה על קצבאות: *6050 או 04-8812345, ועמוד ידועים בציבור.
עמוד קהילה וזוגיות ב-SilverLife.
שאלות נפוצות
חייבים לעבור לגור יחד כדי שזה ייחשב פרק ב' רציני?
לא. יש זוגות בפרק ב' אחרי 60 שבוחרים בשני בתים, או בסופי שבוע משותפים, וזה מתאים להם. המגורים המשותפים משנים את התמונה המוסדית והכלכלית, ולכן מחליטים עליהם במודע, לא מתוך לחץ "ככה צריך".
אם אנחנו רק גרים יחד, בלי חתונה, הילדים מוגנים?
לא אוטומטית. בלי צוואה, ידוע בציבור עשוי לרשת כמו בן זוג, אם מתקיימים תנאי החוק. בלי הסכם, במקרים מסוימים עשוי להיווצר שיתוף ברכוש. ההגנה האמיתית היא הסדרה בכתב, לא ההנחה ש"לא התחתנו אז הכל נשאר כמו שהיה".
הסכם לחיים משותפים מחליף צוואה?
לא. ההסכם מסדיר רכוש בין בני הזוג בחיים ובפרידה, וכך גם קובע מה שייך לכל אחד. צוואה קובעת איך יחולק העיזבון אחרי פטירה. צריך, בדרך כלל, את שניהם, כל אחד לתפקידו.
מתי מדברים עם הילדים?
מוקדם מספיק כדי שלא יופתעו, ומאוחר מספיק כדי שיש לכם מה לומר בבהירות. עדיף שיחה רגועה אחרי שהקשר יציב, ולפני צעדים גדולים כמו מעבר דירה, מכירה, או הוספת שם בנכס.
האם הביטוח הלאומי עלול להכיר בנו כידועים בציבור גם אם לא נרשמנו?
כן, לפי האתר הרשמי הוא רשאי לבחון את המעמד גם ביוזמתו, אם יש מידע על חיים משותפים ומשק בית משותף. לכן לא כדאי להניח שמה שלא הוגש לא קיים.
מה אם אחד הצדדים לא רוצה כלל לדבר על כסף?
אפשר להתחיל בקטן: חשבון להוצאות הבית, ורשימה של מה נשאר נפרד. אם גם זה נחסם לאורך זמן, זו כבר לא רק "רומנטיקה", אלא סימן ששווה להאט. שקיפות היא חלק מהכבוד ההדדי, לא ההפך ממנו.
כלים, מקורות ושירותים שימושיים
הרשם לענייני ירושה: 2416 | מוקד הביטוח הלאומי: 6050


