נכתב ע״י
יצחק מדן ראיונות עם רעיונות יועץ זהב
וידיאו-פודקאסטים, נטוורקינג, מאמן לגיל השלישי
בשנים האחרונות אני עוסק 1. במציאת פתרונות פרנסה לגיל השלישי כולל קבוצת פייסבוק "דרושים בני 50+ הצעות עבודה" 2. 4 קבוצות של מעגלי שיח שבועיות למניעת בדידות לגיל השלישי במסגרת חברת יוניפר-קאר ובאופן פרטי 3. עריכת וידיאו פודקאסטים מעל 250 עבור אחרים 4. תמלול 5. שותף ביוזמות שונות הקשורות לגיל השלישח
בכל ערב, במאות שולחנות ברחבי הארץ, יושבים ארבעה אנשים, מחלקים 52 קלפים ושוכחים לרגע מהגיל, מהבית השקט ומהשעון. הברידג' הפך בשקט לאחת המסגרות החברתיות החזקות של הגיל השלישי בישראל – ולתרופה לא רשמית נגד בדידות.
זה מתחיל בשעת ערב רגילה, באולם פשוט של מועדון שכונתי. שולחנות מרובעים, לוחות מספרים, כוסות קפה ועוגה ביתית שמישהי הביאה. סביב כל שולחן יושבים שני זוגות: פנסיונרים, אלמנות ואלמנים, מהנדסים לשעבר ומורות בדימוס. במשך שלוש שעות כמעט לא מדברים על כאבים או על תורים לרופא – מדברים על הכרזות, על "עקיפות" ועל הקלף שהשותף היה צריך לשחק.
מבחוץ זה נראה כמו משחק קלפים. מבפנים זו קהילה: יש מי שמתקשר כשמישהו לא הגיע, יש שותפות קבועה שנמשכת עשרים שנה, ויש סיבה לקום מהכיסא, להתלבש ולצאת מהבית. בעידן שבו בדידות מכונה "המגפה של המאה ה-21", הברידג' מציע משהו פשוט וחזק – פגישה קבועה עם אנשים, ומוח שעובד במלוא הכוח.
מעצמת ברידג' עם שיער כסוף
ישראל נחשבת מעצמת ברידג' עולמית, ורוב מי שמשחקים בה באופן מאורגן הם בני הגיל השלישי. ההתאגדות הישראלית לברידג' מונה כמה אלפים חברים רשומים וכ-70 מועדונים, מאילת ועד נהריה. על פי הערכות, מספר החובבים שמשחקים מחוץ להתאגדות גדול פי כמה ועומד על עשרות אלפים.
כמה מספרים מסדרים את התמונה. מספר חברי ההתאגדות הרשומים נע לאורך השנים בין כ-6,500 לכ-8,100, תלוי בשנה ובמקור (ויקיפדיה, מוטקה). המועדונים פרוסים בכל הארץ, וכיום יש כ-70 כאלה (מוטקה).
בתחרויות ההתאגדות משתתפים מדי שנה כ-10,000 שחקנים (ויקיפדיה). ואם סופרים גם את מי שמשחקים בבית, עם חברים או במתנ"ס, ההערכות מדברות על 70 אלף ועד כ-100 אלף שחקנים חובבים (הון, ויקיפדיה).
ההתאגדות עצמה מודה שרוב חבריה הם בני הגיל השלישי, לצד כאלף ילדים וכמה מאות שחקנים מתחת לגיל 50. באותו זמן היא מציגה את עצמה כאיגוד הספורט השלישי בגודלו בישראל. היא מקיימת סימולטניות ארציות בערבי ראשון, ליגות, ופסטיבל בינלאומי שנתי שנערך מאז 1965.
יש גם יוזמות שמכוונות במפורש לחיבור בין דורות. בתחרות "משחקי הדורות" משחקים זוגות שיש ביניהם פער של לפחות 20 שנה, למשל סבא ונכדה (ידיעון ההתאגדות). במודיעין נפתח חוג ברידג' עירוני ייעודי לאזרחים ותיקים (ההתאגדות) – דוגמה למודל שרשויות מקומיות יכולות להעתיק.
משחק שדורש שותף
הבדידות בגיל השלישי בישראל אינה שולית: לפי נתוני הלמ"ס שצוטטו בתקשורת, כשליש מבני 65–74 חשים בודדים לעיתים קרובות, ובקרב בני 75 ומעלה השיעור מגיע ל-42% (אל הספה, N12). הפרישה מהעבודה, אובדן בן זוג וילדים שגרים רחוק משאירים רבים עם ימים ארוכים בלי מסגרת.
כאן בדיוק נכנס הברידג'. בניגוד לתשבץ או לסודוקו, אי אפשר לשחק בו לבד: צריך ארבעה אנשים, ובמיוחד שותף קבוע. המבנה הזה יוצר מחויבות הדדית – מי שלא מגיע הערב משאיר שותף ללא משחק, ולכן מגיעים.
שלושה מנגנונים הופכים את המשחק לכלי נגד בדידות:
• שגרה שבועית. המועדונים מקיימים משחקים בימים ובשעות קבועים, והם מעניקים לשבוע מבנה. מחקר קרואטי מצא שפנסיונרים ראו בברידג' עוגן במעבר לפרישה, שנתן להם מסגרת זמן (מחקר מזגרב).
• קשר עמוק עם שותף. השותפות בברידג' דורשת תיאום, סבלנות ותקשורת. רבות מהן מתפתחות לחברות שממשיכה גם מחוץ לשולחן.
• קהילה רחבה. תחרויות, פסטיבלים ונסיעות מרחיבים את מעגל המכרים הרבה מעבר לשכונה. אפשר להצטרף עם שותף, ואפשר להגיע לבד ולהישבץ לשולחן.
חשוב לסייג: המחקר על ברידג' ובדידות מבוסס בעיקר על ראיונות ועל דיווח עצמי של שחקנים, ולא על ניסויים מבוקרים. סביר שחלק מההשפעה נובע מעצם היציאה מהבית והמפגש הקבוע, ולא דווקא מהקלפים.
חדר כושר למוח
מחקרים מהעולם מרמזים שברידג' קשור לרווחה גבוהה יותר ולשמירה על חדות מחשבתית, אבל לא מוכיחים שהוא מונע מחלות. המשחק דורש לזכור אילו קלפים יצאו, לחשב הסתברויות ולתכנן כמה צעדים קדימה. שלושה מחקרים בולטים:
מכללת סקריפס, קליפורניה (1990). החוקרים השוו 50 שחקני ברידג' ל-50 שאינם משחקים, כולם בני 55 עד 91. השחקנים הצטיינו בזיכרון עבודה ובהסקת מסקנות. עם זאת, החוקרים עצמם סייגו שייתכן שאנשים חדים פשוט נמשכים לברידג' (המחקר).
מרפאת מאיו, ארה"ב (2015). במחקר השתתפו כ-2,000 מבוגרים בני 70 עד 93. מי שעסקו לפחות פעם בשבוע במשחקים כמו ברידג' או שחמט, במלאכת יד או במחשב, היו בסיכון נמוך ב-20% עד 30% לפגיעה קוגניטיבית קלה במשך ארבע שנים (STAT).
אוניברסיטת סטרלינג, סקוטלנד (2017). החוקרים סקרו כ-6,400 שחקני ברידג', רובם בני 55 ומעלה, והשוו אותם לכ-10,000 משיבים שאינם משחקים. שחקני הברידג' דיווחו על רמת רווחה גבוהה יותר (אוניברסיטת סטרלינג).
הנוירולוג קית' ג'וספס ממרפאת מאיו הזהיר שאין כמעט ראיות שמשחקים כאלה מונעים אלצהיימר (AARP). לדבריו, שחקנים פעילים חברתית פחות מדוכאים, ישנים טוב יותר ומתפקדים טוב יותר. השילוב של אתגר מחשבתי וחברה הוא הסוד – והברידג' מספק את שניהם.
הקורונה העבירה את השולחן למסך
כשהמועדונים נסגרו ב-2020, השחקנים המבוגרים לא ויתרו – הם עברו למחשב. בפעם הראשונה מזה 53 שנה נערך פסטיבל הברידג' הבינלאומי ברשת, ויו"ר ההתאגדות דיווח על אלפי משתתפים. לדבריו, החברים – רובם בני הגיל השלישי – עברו את המעבר בהצלחה (ynet).
המעבר הזה השאיר אחריו מיומנות דיגיטלית חדשה. היום אפשר לשחק ברידג' מהסלון מול שותף בעיר אחרת, בכל שעה. זה חשוב במיוחד למי שתנועתו מוגבלת, לתושבי הפריפריה ולתקופות מלחמה, כשהיציאה מהבית קשה.
הפלטפורמה המרכזית היא Bridge Base Online (BBO), האתר הגדול בעולם למשחק ברידג', עם כ-10 מיליון כניסות בחודש בסוף 2021. אבל יש גם מחיר: מול מסך חסרים הקפה והשיחה בין הידיים. השילוב הטוב ביותר הוא לרוב משחק במועדון, ותרגול מקוון בין לבין.
מדריך: אתרי הברידג' שכדאי להכיר
נקודת הפתיחה לכל שחקן ישראלי היא אתר ההתאגדות; למשחק מקוון מהבית, BBO ו-RealBridge הן האפשרויות המרכזיות. הנה האתרים העיקריים, אחד אחרי השני:
ההתאגדות הישראלית לברידג'
אתר בעברית. כאן תמצאו את רשימת המועדונים בכל הארץ, לוח תחרויות, תוצאות אישיות, את ירחון ההתאגדות והרשמה לחברות. מתאים לכל מי שמחפש מועדון קרוב לבית. לאתר
מגזין ברידג' – טיפים וכתבות
אתר בעברית עם יותר מ-1,400 טיפים, כתבות, חידונים וקישורים לשיעורים ביוטיוב. מתאים למתחילים ולמשתפרים. לאתר
BeB Best Bridge
אתר ישראלי בעברית עם שיעורי וידאו, תרגול הכרזות ומשחק יד עם פתרונות (לפי אתר הון). מתאים למי שאוהבים ללמוד לבד, בקצב שלהם. (מקור: הון)
Bridge Base Online (BBO)
אתר באנגלית, פלטפורמת המשחק המקוונת הגדולה בעולם. אפשר לשחק בחינם מול שחקנים אחרים או מול רובוטים, להשתתף בתחרויות ולצפות בשידורים חיים. מתאים למי שכבר יודע לשחק. לאתר
RealBridge
אתר באנגלית למשחק מקוון עם וידאו וקול – רואים ושומעים את השותף והיריבים, כמו סביב שולחן. מתאים למי שמתגעגע לחברה של המועדון. לאתר
Funbridge
אפליקציה באנגלית לנייד ולמחשב, למשחק מול רובוטים בכל שעה. יש גרסה חינמית מוגבלת. מתאימה לתרגול עצמי בכל שעה. לאתר
ACBL – Learn Bridge
אתר באנגלית של הליגה האמריקאית לברידג', עם הסבר מסודר של הכללים הבסיסיים. מתאים למתחילים מאפס. לאתר
WBF – Try Bridge
עמוד היכרות באנגלית של הפדרציה העולמית לברידג'. מתאים לסקרנים. לאתר
טיפ למשתמשים בני הגיל השלישי: BBO ו-Funbridge זמינות גם כאפליקציות לטאבלט. מסך גדול מקל מאוד על קריאת הקלפים.
לא מאוחר מדי לחלק קלפים
אפשר להתחיל לשחק ברידג' גם בגיל 70, והדרך הפשוטה ביותר עוברת דרך קורס מתחילים במועדון הקרוב.
1. מצאו מועדון. באתר ההתאגדות מופיעה רשימת מועדונים מאילת עד נהריה. רבים מהם מפעילים קבוצות לימוד ומשחקים מודרכים.
2. בדקו במתנ"ס ובמועדון לותיקים. רשויות מקומיות מפעילות חוגי ברידג' ייעודיים לאזרחים ותיקים, לעיתים במחיר מסובסד.
3. תרגלו בין המפגשים. אתרי הטיפים בעברית ואפליקציות נגד רובוטים מאפשרים לתרגל בלי לחץ.
4. מצאו שותף קבוע. זה הצעד שהופך תחביב לשגרה, ושגרה – לחברות.
בעת שהמדינה מחפשת פתרונות למגפת הבדידות, כדאי להסתכל על מה שכבר עובד. בעשרות מועדונים ברחבי הארץ, אלפי בני הגיל השלישי יוצאים מהבית, פוגשים אנשים ומאתגרים את המוח. הקלפים רק משמשים הזמנה; מה שבאמת משחקים שם הוא קהילה.
מקורות
• ויקיפדיה – ההתאגדות הישראלית לברידג'
• מוטקה – האנשים שמכורים לברידג'
• ynet – פסטיבל הברידג' בגרסה מקוונת
• אל הספה – בדידות בגיל השלישי


