דילוג לתוכן הראשי
קו חיים: 052-685-9096

עבודה אחרי 67

"כורח המיצוי": ד"ר אורניה ינאי על "איך אדם מוצא את ייעודו".

מדריךנבדק ע״י: יצחק מדן ראיונות עם רעיונותעודכן: 16.11.2026
יצחק מדן ראיונות עם רעיונות

נכתב ע״י

יצחק מדן ראיונות עם רעיונות יועץ זהב

וידיאו-פודקאסטים, נטוורקינג, מאמן לגיל השלישי

בשנים האחרונות אני עוסק 1. במציאת פתרונות פרנסה לגיל השלישי כולל קבוצת פייסבוק "דרושים בני 50+ הצעות עבודה" 2. 4 קבוצות של מעגלי שיח שבועיות למניעת בדידות לגיל השלישי במסגרת חברת יוניפר-קאר ובאופן פרטי 3. עריכת וידיאו פודקאסטים מעל 250 עבור אחרים 4. תמלול 5. שותף ביוזמות שונות הקשורות לגיל השלישח

בימי הסגר, כשהעולם הידוע נעצר והעתיד התעסוקתי נראה מעורפל, שוחחתי עם אורניה ינאי, פסיכולוגית קלינית שעוסקת עשרות שנים בשאלה איך אדם מוצא את ייעודו. השיחה, שנערכה בזום, נגעה בפרנסה, בכסף, במקצועות חדשים ובמתחים במשפחה, וננעלה בתובנה אחת מרכזית: איך להפוך תקופת משבר להזדמנות.

מאורניה למכון אדם

השם אורניה, מסבירה ינאי, נולד מחיבור של אביה, מחנך עברי: "הוא חיבר את השם הזה שיהיה לו משמעות עברית וצמצום סלאבי, בשם אלה שמתו בשואה", ובמילותיה, זה עץ אורן ולא פטריה. היא נולדה בישראל, גדלה בראשון לציון ואחר כך ברמת גן, ולמדה פסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת תל אביב (תואר ראשון ושני). את הדוקטורט עשתה באוניברסיטת לונדון. עם שובה לארץ עבדה באוניברסיטה העברית ובהדסה עין כרם.

מלחמת יום הכיפורים שינתה את מסלולה: היא החלה להתעניין בייעוד של נפגעי קרב, ובתשוקה כמושג שהיה אז חדשני מאוד. יחד עם שותף הקימה את מכון אדם, שעוסק בעזרה לאנשים להכיר בתשוקתם, או לזהות מה מפריע להם לדעת מהי.

לא מחכים שנה וחצי

נקודת המוצא שלי בשיחה הייתה אישית: בגיל 72, עם פנסיה שאינה מספיקה ועם תחזיות על שנה וחצי עד שנתיים של קורונה, איך מכוונים את עצמנו? ינאי דחתה את עצם המסגור. "אני תמיד מאמינה שההכנה הכי טובה לעתיד טוב היא לעבוד טוב בהווה", אמרה. לדבריה, השאלה אינה מה עושים בעוד שנה וחצי, אלא איך משתמשים בהווה במיטבו, גם מבחינת עניין, גם מבחינת מיצוי כישורים וגם מבחינת פרנסה.

ואיך מוצאים כיוון? "אין הצעות, אתה תצטרך להמציא את עצמך", אמרה. הדרך: לשאול חברים, קרובים וילדים איפה הם רואים אותנו נדלקים, ולאו דווקא בתחום העבודה הקודם. אולי ארגנו טיולים, כתבו חמשירים או בישלו.

עץ התעסוקה המשפחתי

אחד התרגילים שמציעה ינאי הוא בניית "עץ התעסוקה המשפחתי": סבתות וסבים משני הצדדים, אמא, אבא, האחים והילדים. לא במושגי מקצוע אלא במושגי כישורים: במה הצטיינה הסבתא? באפיית עוגות, שהיא כימיה, בבישול, שהוא טכנולוגיה ואמנות, ביחסי ציבור, בחסכנות או בניקיון. לדבריה, מקצועות מקובצים לקלאסטרים, ואפשר לראות שהם שזורים לאורך הדורות, בגלל כישורים גנטיים ונטיות משפחתיות כאחד.

"כורח המיצוי"

ינאי טוענת שהקורונה הופכת את המיצוי העצמי מלוקסוס לכורח. היא מספרת שדיברה על כך שלושים שנה, ואמרו לה אז שרק יחידי סגולה יכולים להרשות לעצמם תשוקה. "זה יהפוך להיות כורח", השיבה. לדבריה, עוד לפני הקורונה היה ברור שפחות אנשים יעבדו בארגונים ויותר אנשים יצטרכו להמציא את עצמם בהתאם לצורך שיזהו בשוק. היא הביאה דוגמה מהשיחה עצמה: הצורך להתראיין בזום לא היה קיים קודם, ובו בזמן התגלה כישרון נוסף.

הכסף והשפע

כאשר אנשים נדרשים לנקוב בשכרם בשוק, אומרת ינאי, צריך לחדד את היחסים שלהם עם כסף: האם הוא נעלם להם מהידיים, האם הם שומרים אותו ונותנים לו לגדול, האם הם מרגישים אשמה כשהם לוקחים אותו, וכמה מגיע להם ועל מה. אלה שאלות חדשות להרבה אנשים, וכך גם שאלת היחסים עם שפע: מה השפע שיש לנו בתוך הבית ובתוך מה שצברנו, כשבפועל אי אפשר לקנות כמעט כלום.

מקצועות שנעלמים ומקצועות שנולדים

הקורונה, לדבריה, תבטל גם אבטלה סמויה: אנשים שלא עוזבים כיסא מתוך הרגל ופחד משינוי, רק כי הם מקבלים משכורת ושייכים לארגון. עומס בכבישים, עלויות שכירות ועבודה מהבית יביאו ארגונים להסתפק בפחות עובדים. מי שיפוטרו יוכלו, לדבריה, להיחשב גם כפנויים לעבודה על עצמם.

היא לא מתיימרת לנבא אילו מקצועות ייעלמו. מה שחשוב הוא מה ניצור בתוכנו שיהיה לו ביקוש. כדוגמאות למקצועות שנולדו מצרכים חדשים היא הזכירה מומחית ללוות נשים לפני ואחרי ניתוח קיסרי, מטפלת בזוגות בעיצומם של קשיי פוריות, ומי שמטפלת באנשים אחרי מוות שקט. אישה שעברה בעיות פוריות יצרה מקצוע, לימודים, מדריך, שם ושוק. הדרך, אמרה, עוברת גם בשיווק ברשת ובאיתור הלקוחות הרלוונטיים. "אנשים יצטרכו, כמו אחרי שיעור יוגה, להרגיש שרירים שלא השתמשו בהם קודם. לא יהיה קל, אבל יהיה מעניין." היא לא הסתירה את הצד הקשה: הרבה אנשים יזדקקו לעזרה, ולא כולם ישרדו את התקופה.

לא לנווט, אלא להקשיב

בהמשך שיתפתי בשאלה אישית: כאבא לארבעה וסבא לתשעה נכדים, אני רואה מתחים בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית, ושאלתי איך מנווטים. ינאי הציעה לוותר על המילה "לנווט". לדבריה, אם נלמד להקשיב בלי שיפוט ובלי בהלה, נלמד דברים חדשים. הקורונה נותנת הזדמנות לראות את כל החמולה בזום ולזהות מתחים שבארוחות שישי אולי מדלגים עליהם.

היא המליצה לקחת אחריות על הרצון לשתף, וללמוד לדבר ב"אני": "בני היקר, אני כבר מזמן שם לב ש... וזה עושה לי ככה וככה", ולא "אתה ככה וככה". המפתח הוא הקשבה ערה ואמפתית, והעלאת נושא שבאמת מפריע, כי האותנטיות, לדבריה, תצטרך לגדול. מצדי סיפרתי שאני מעדיף דוגמה אישית ויצירתיות משותפת, כמו כתיבת שיר ביחד שבו כל אחד כותב שורה או שתיים. ינאי בירכה: "אם הם משתפים פעולה, זה נפלא".

המסר לסיום

ביקשתי מינאי לסכם את השיחה במשפט. תשובתה: "יש בקורונה מתנה מאוד גדולה, שהיא כורח המיצוי, גם של יחסים זוגיים, גם של יחסים הוריים, גם של חמולות משפחתיות וגם של האדם הפרטי, למצות בגלגול הזה יותר דברים ממה שהוא חשב שהוא יעשה."

השיחה הסתיימה בחיוך רחב מצדה, ובדמעה קטנה מצדי.

רוצים לדבר עם אדם? קו חיים כאן בשבילכם.

כדי לשלוח פנייה יש להתחבר או להירשם לאתר

עמית נוריאני

עמית נוריאני

ייעוץ פיננסי

אזור: כל הארץ

לפרופיל ופנייה
אילן שחר

אילן שחר

פנסיה · גמל והשתלמות

אזור: [אזור]

לפרופיל ופנייה
עמית רועי נוריאני

עמית רועי נוריאני

נוריאני - ייעוץ יזמות והשקעות בעמ

אזור: -

לפרופיל ופנייה