דילוג לתוכן הראשי
קו חיים: 052-685-9096

משפט והגנה

אפוטרופוס או ייפוי כוח מתמשך: מה ההבדל ומתי בוחרים מה

מה עושים כש...נבדק ע״י: [שם המומחה/ית]נכתב ע״י: צוות SilverLifeעודכן: 21.10.2026

אפוטרופוס או ייפוי כוח מתמשך? רוב המשפחות שומעות את שתי המילים האלה לראשונה במסדרון של בית חולים, כשהרופאה שואלת "מי מוסמך לחתום בשמו?" ואף אחד לא יודע לענות. ההבדל ביניהם פשוט לניסוח וגדול מאוד בחיים: ייפוי כוח מתמשך הוא בחירה שאדם עושה בעצמו, מראש, כשהוא צלול. אפוטרופסות היא הליך בבית המשפט, שמתחיל בדרך כלל כשכבר מאוחר לבחור. המדריך הזה מסביר מה ההבדל, מתי כל אחד מתאים, ומה עושים אם כבר נמצאים בצד הלא נוח של השאלה.

עודכן לאחרונה: 19/11/2026. המידע כללי ונבדק מול משרד הבריאות, כל זכות ומקורות רשמיים. זה לא ייעוץ משפטי. לפני החלטה, דברו עם עורך דין או עם גורם מוסמך.

בקצרה: אפוטרופוס או ייפוי כוח מתמשך

  • מי בוחר: בייפוי כוח מתמשך, האדם עצמו בוחר מי יחליט בשבילו. באפוטרופסות, בית המשפט ממנה.

  • מתי: ייפוי כוח מתמשך נחתם כשהאדם כשיר, ונכנס לתוקף רק כשהוא כבר לא מסוגל להחליט. אפוטרופוס ממונה אחרי שהיכולת כבר נפגעה.

  • הליך: ייפוי כוח מתמשך נערך אצל עורך דין שהוכשר לכך, בלי בית משפט. אפוטרופסות דורשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה.

  • שליטה: בייפוי כוח אפשר לכתוב הוראות, רצונות וגבולות. באפוטרופסות ההחלטה בידי בית המשפט והאפוטרופוס.

  • יחסים במשפחה: בחירה מראש חוסכת לעיתים קרובות ויכוחים על "מי יהיה האחראי".

שתי דרכים לאותה שאלה: מי יחליט כשאני לא יכול

לפי אתר הגיל השלישי של משרד הבריאות, יש כמה כלים לשמירה על זכויות ורצונות של אדם שעלול לאבד את היכולת להחליט: אפוטרופסות, ייפוי כוח מתמשך וקבלת החלטות נתמכת. מאז תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, באפריל 2016, ייפוי הכוח המתמשך נכנס לחוק כחלופה לאפוטרופסות. הרעיון: לאפשר לאדם לתכנן את העתיד שלו בעצמו, במקום שבית המשפט יעשה את זה בשבילו מאוחר יותר.

ההבדל בין השניים הוא בעצם הבדל בין שתי שאלות. "מה אני רוצה שיקרה?" שואלים מראש. "מה נעשה עכשיו?" שואלים כשכבר אין ברירה.

ייפוי כוח מתמשך: הבחירה שלכם, מראש

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך שבו אדם בוגר וכשיר ממנה אדם שהוא סומך עליו, אחד או יותר, להחליט בשמו כשלא יוכל: בעניינים אישיים, רפואיים, ברכוש, או בכולם. לפי כל זכות, המסמך נערך רק על ידי עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת, ונכנס לתוקף בלי צורך לפנות לבית המשפט, במצבים שהוגדרו בו מראש. לפי משרד הבריאות, ייפוי כוח לעניינים רפואיים בלבד אפשר לחתום גם בפני אחות, רופא או עובד סוציאלי, בתנאים שנקבעו.

מה אפשר לכתוב בו? כמעט הכול: איפה הייתם רוצים לגור, איך לטפל בכסף, מה חשוב לכם בטיפול רפואי, ואפילו מי לא. כל מה שנחשב לכם. הפירוט המלא, כולל מה כדאי לבדוק לפני החתימה, נמצא במדריך שלנו ייפוי כוח מתמשך: מה חשוב לדעת.

אפוטרופסות: כשבית המשפט מחליט

אפוטרופוס ממונה רק על ידי בית משפט. לפי כל זכות, בן הזוג, קרובי משפחה או היועץ המשפטי לממשלה יכולים להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה באזור המגורים. המינוי יכול להיות לעניינים רפואיים, אישיים, לרכוש, או לעניין מסוים בלבד. לבקשה מצרפים חוות דעת רפואית. אם לא צורפה חוות דעת של עובד סוציאלי, בית המשפט פונה למשרד הרווחה לתסקיר.

כמה עובדות שכדאי לדעת מראש:

  • אגרה: פתיחת ההליך כרוכה באגרה של 568 ₪, ולפעמים גם בתשלום של 57 ₪ על תצהיר (נכון ל־2026). בתנאים מסוימים אפשר לבקש פטור.

  • מי יכול להיות אפוטרופוס: אדם (בן משפחה, עורך דין או אחר), תאגיד אפוטרופסות, או האפוטרופוס הכללי.

  • פיקוח: האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים מפקח על אפוטרופסים, ואפוטרופוס צריך לדווח לו.

  • מגבלות: פעולות מהותיות, כמו עסקאות בדירה, דורשות אישור מראש. לאפוטרופוס אין סמכות אוטומטית למכור נכס.

במשפחות רבות זה נשמע מאיים יותר ממה שזה. בית המשפט לא "לוקח" את ההורה. הוא מוודא שמי שמחליט בשבילו עושה את זה בשבילו.

מתי מתאים מה: שלושה מצבים

אמא צלולה, ואין משבר

זה הזמן הטוב ביותר לייפוי כוח מתמשך. חשבו על רחל, בת 69, בריאה ופעילה, שראתה חברה קרובה עוברת הליך אפוטרופסות ארוך אחרי שבץ. המחשבה שלה פשוטה: עדיף שהילדים יידעו מה היא רוצה, ולא יצטרכו לנחש מול בית משפט. אם אתם קוראים את זה על עצמכם: לא צריך לחכות לאבחנה כדי להחליט.

אבא התחיל לשכוח, אבל עדיין מבין

אבחנה של דמנציה בשלב מוקדם לא אומרת אוטומטית שאי אפשר לחתום. מה שקובע הוא אם האדם מבין את המשמעות של המסמך. כאן כדאי לפעול מהר, בתיאום עם הרופא ועם עורך הדין. ראו גם אבחנת דמנציה: הצעדים הראשונים.

ההורה כבר לא יכול להחליט, ואין ייפוי כוח

כאן בדרך כלל נשארת אפוטרופסות. אם ההורה מאושפז, העובדת הסוציאלית בבית החולים יכולה לעזור להבין את התהליך. בקשה למינוי אפוטרופוס לבגיר מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה, וכדאי לבדוק מראש מה נדרש במוקד בתי המשפט.

מה ההבדל ביום־יום: בנק, בית חולים וביטוח לאומי

ההבדל בין אפוטרופוס או ייפוי כוח מתמשך מורגש בעיקר מול פקידים. כשההורה כבר לא יכול לחתום בעצמו, הבנק, בית החולים וביטוח לאומי ירצו לראות מסמך שמסמיך מישהו לפעול בשמו. עם ייפוי כוח מתמשך שנכנס לתוקף, מיופה הכוח פועל לפי המסמך ולפי מה שנכתב בו. עם אפוטרופסות, מציגים את צו המינוי של בית המשפט, ופועלים בתחומים שנקבעו בו.

בלי אף אחד מהשניים, המשפחה נתקעת דווקא בדברים הקטנים: חשבון שאי אפשר לנהל, טופס שאי אפשר לחתום עליו, החלטה רפואית שמחכה. זו אחת הסיבות שמשרד הבריאות ממליץ לחשוב על זה מוקדם.

איך פותחים את השיחה עם ההורה

זו שיחה שכולם דוחים. היא מרגישה כמו "אנחנו מתכוננים שתאבד את זה", ואף הורה לא אוהב לשמוע את זה. נסו לפתוח אחרת: לא "צריך לסדר את העניינים", אלא "אני רוצה לדעת מה חשוב לך, כדי שאוכל לכבד את זה". אפשר להתחיל מסיפור של מישהו אחר, מכתבה, או מהמדריך הזה.

ואם ההורה אומר "לא עכשיו", זה לגיטימי. חזרו לזה בעוד שבועיים. אבל אל תחכו לשנה. ההחלטה שלו, והזמן הוא חלק מהיכולת לקבל אותה.

הנחיות מקדימות: הדרך האמצעית

יש עוד כלי שמשפחות פחות מכירות. לפי כל זכות, אדם יכול לתת מראש הנחיות למינוי אפוטרופוס. אם בהמשך בית המשפט יקבע שצריך אפוטרופוס, הוא ימנה את מי שצוין בהנחיות, ויורה לו לפעול לפיהן. כלומר, גם מי שלא רוצה ייפוי כוח מלא יכול להשאיר סימן ברור: "אם יגיע הרגע, זה האדם שאני בוחר".

ויש גם קבלת החלטות נתמכת: מינוי של "תומך החלטות" שעוזר לאדם להבין מידע ולהחליט בעצמו, בלי לקחת ממנו את הזכות להחליט. במשרד הבריאות מציגים אותה כאחת החלופות. היא מתאימה למי שעדיין יכול להחליט, אבל צריך יד מכוונת.

מה עושים עכשיו

  1. שיחה בבית: שאלו את ההורה, בזמן רגוע, מה חשוב לו ומי הוא סומך עליו. רשמו.

  2. בדקו מה כבר קיים: אולי יש ייפוי כוח או הנחיות מקדימות שנחתמו בעבר. שאלו, ואם צריך בדקו מול האפוטרופוס הכללי.

  3. אם ההורה כשיר: קבעו פגישה עם עורך דין שהוכשר לערוך ייפוי כוח מתמשך.

  4. אם ההורה כבר לא כשיר: דברו עם עובדת סוציאלית ובדקו את הליך המינוי ואת האפשרות לפטור מאגרה.

  5. אחרי כל החלטה: עדכנו את האחים, כדי שאף אחד לא יופתע ברגע לחוץ.

טעויות שכדאי להימנע מהן

  • לחכות למשבר: כשההורה כבר מאושפז ומבולבל, ייפוי כוח מתמשך כבר לא תמיד אפשרי.

  • לבחור רק לפי סדר לידה: האח הבכור לא תמיד הכי זמין או הכי מתאים לנהל כסף או לדבר עם רופאים.

  • לא לספר לאחים: מסמך שנחתם בסוד הוא מתכון לריב ביום שצריך אותו.

  • לבלבל בין ייפוי כוח רגיל לייפוי כוח מתמשך: ייפוי כוח רגיל, למשל בבנק, לא נבנה למצב שבו האדם איבד את היכולת להחליט, ולכן לא כדאי לסמוך עליו לזה. בדקו עם עורך דין מה המצב אצלכם.

למי פונים

  • מוקד בתי המשפט: ‎*3852 (מידע על הגשה ואגרות).

  • מוקד הפיקוח על אפוטרופסים, האפוטרופוס הכללי: ‎*6107.

  • שי"ל, שירות ייעוץ לאזרח: 118.

  • מוקד לאזרחים ותיקים: ‎*8840.

  • עובדת סוציאלית: בבית החולים, בקופת החולים או ברשות המקומית.

  • קו החיים של SilverLife: 052-685-9096 (גם בוואטסאפ).

שאלות שמשפחות שואלות על אפוטרופוס או ייפוי כוח מתמשך

אם יש ייפוי כוח מתמשך, צריך גם אפוטרופוס?

בדרך כלל לא. ייפוי כוח מתמשך תקף נועד לחסוך את הצורך במינוי אפוטרופוס, ומיופה הכוח פועל לפיו. במצבים חריגים בית המשפט יכול להתערב.

אפשר לבחור יותר ממיופה כוח אחד?

כן. אפשר למנות יותר מאדם אחד, ולהגדיר מי מחליט במה. כדאי לחשוב מראש מה קורה כשהם לא מסכימים.

אחי לא מסכים למינוי שלי כאפוטרופסית. הבקשה תיתקע?

לפי כל זכות, לא בהכרח. אפשר להגיש את הבקשה ולציין את האח כמשיב. בית המשפט ישמע אותו ויחליט לפי טובת ההורה.

אפוטרופוס יכול למכור את הדירה של אמא?

לא על דעת עצמו. עסקאות בנכסים דורשות אישור מראש, ויש פעולות שמחייבות אישור בכתב.

זה סופי? אפשר לבטל?

ייפוי כוח מתמשך אפשר לשנות או לבטל כל עוד האדם כשיר, וכדאי לעבור עליו מדי כמה שנים, למשל אחרי פרידה, פטירה במשפחה או מעבר דירה. אפוטרופסות אפשר לשנות או לסיים בהחלטת בית המשפט, למשל אם המצב השתפר.

כלים, מקורות ושירותים שימושיים

רוצים לדבר עם אדם? קו חיים כאן בשבילכם.

כדי לשלוח פנייה יש להתחבר או להירשם לאתר

עו"ד שמעון אדרי

עו"ד שמעון אדרי

ליווי משפטי אישי, מקצועי ומסור לבני הגיל השלישי

אזור: מרכז · תל אביב

לפרופיל ופנייה