עודכן לאחרונה: 18/11/2026
מיכל ישבה במטבח של אבא, עם מחברת ועט, אחרי שיחה עם שתי שכנות. אחת אמרה "קודם הולכים ללשכה", והשנייה אמרה "בלי היתר בכלל לא מתחילים". שתיהן היו בטוחות, ושתיהן דיברו על אותו צורך: עובד זר בסיעוד בבית, לאורך רוב שעות היממה, לא רק ביקור קצר של מטפלת. מה שחסר להן היה הסדר הנכון: קודם בודקים זכאות להיתר, אחר כך פונים ללשכה פרטית מורשית, ורק אז מדברים על חוזה, מגורים וזכויות.
המדריך הזה עוסק בהעסקת עובד זר בסיעוד בישראל ב־2026: מי זכאי להיתר, איך בוחרים לשכה, מה מותר לגבות, ומה החובות של המשפחה מול העובד או העובדת. הוא לא מדריך לבחירת אישיות של מטפל, ועל זה יש כבר מדריך נפרד לבחירת מטפל לבית. את גמלת הסיעוד עצמה, לפני שמגיעים להיתר, כדאי להכיר בגמלת סיעוד מביטוח לאומי 2026.
בקצרה: עובד זר בסיעוד מתחיל בהיתר, אחר כך לשכה
העסקת עובד זר בסיעוד מתחילה בהיתר מרשות האוכלוסין וההגירה, לא בשיחת טלפון אקראית למתווך. בלי היתר תקף אין שיבוץ חוקי.
הזכאות להיתר, לפי כל זכות, עדכון 2.4.2026, מיועדת למי שזקוק לעזרה ברוב שעות היממה. אחרי גיל הפרישה נדרשות בדרך כלל 4.5 נקודות תלות, או 4 נקודות עם תוספת "בודד", או לפחות 0.5 נקודת השגחה עם "בודד". מגיל 90 די ב־4 נקודות, ומגיל 85 יש גם מסלול רפואי מיוחד. מי ששוהה במוסד סיעודי אינו זכאי, למעט דיור מוגן לפי הכללים.
אחרי ההיתר פונים רק ללשכה פרטית מורשית שמופיעה ברשימת הרשות. לא לכל מי שמציע "סידור מהיר".
דמי השמה חד־פעמיים מוגבלים, לפי פרסומים רשמיים למשפחות, עד 2,000 ש"ח כולל מע"מ. דמי הטיפול החודשיים ללשכה מוגבלים גם הם לפי הנוהל העדכני של הרשות; את התקרה המדויקת בודקים בנוהל עצמו לפני שחותמים, כי הסכום מתעדכן.
אם מעסיקים עובד זר, סכום גמלת הסיעוד בכסף עשוי להיות שונה מסלול של שעות טיפול ישראליות. מ־1.8.2026, לפי ביטוח לאומי, הסכומים החודשיים ברמות 1 עד 6 הם 1,708, 2,484, 3,478, 4,471, 5,465 ו־6,458 ש"ח.
גם בלי גמלה, המעסיק מדווח ומשלם לביטוח לאומי עבור העובד, וחייב בשכר מינימום, ביטוח רפואי, מגורים הולמים, יום מנוחה שבועי, וחוזה בשפה שהעובד מבין.
קודם הזכאות להיתר, לא "סידור" בטלפון
משפחות רבות מתחילות מעייפות, לא מטופס. מישהו ממליץ על לשכה, והלב רץ קדימה. הסדר החוקי הפוך. קודם מוודאים שהאדם זקוק לטיפול ברוב שעות היממה, ושנקודות התלות או ההשגחה מגיעות לסף של ההיתר, לפי הכללים המעודכנים בכל זכות. אחר כך מגישים בקשה להיתר לרשות האוכלוסין וההגירה.
הסף הוא לא אותו סף של כל רמת גמלת סיעוד. אפשר להיות זכאים לגמלה, ועדיין לא להיתר לעובד זר, או להפך בנסיבות מסוימות שצריך לבדוק במקור. לכן לא מסתמכים על "יש לנו כבר גמלה, אז בטח מותר". פותחים את דף הזכאות, בודקים את הנקודות, את גיל ההורה, ואת השאלה אם הוא גר בבית או במסגרת מוסדית.
מגיל 90 הכלל מקל יותר, 4 נקודות. מגיל 85 יש מסלול רפואי מיוחד, עם תנאים משלו. ומי שמוגדר "בודד" עשוי לעבור את הסף עם ניקוד נמוך יותר. אלה לא פרצות, אלה כללים כתובים, ושווה לקרוא אותם לפני שמשלמים דמי תיווך למישהו שמבטיח קיצור דרך.
את הבקשה להיתר מגישים לרשות האוכלוסין וההגירה, עם המסמכים שהיא דורשת באותו מועד. מוקד הרשות הוא *3450. אם ההיתר אושר, רק אז עוברים לשלב הלשכה.
לשכה מורשית: לא כל מי שעונה לטלפון
אחרי שיש היתר, השיבוץ נעשה דרך לשכה פרטית שקיבלה רישיון. הרשות מפרסמת רשימת לשכות מורשות, והיא מתעדכנת. כדאי לפתוח את הרשימה עצמה, לא להסתפק בשם ששמעתם מקבוצת הווטסאפ, ולבדוק שהרישיון בתוקף.
הלשכה אמורה לסייע באיתור עובד, בשיבוץ, וליווי לפי הכללים. היא לא מחליפה את החובות של המעסיק בבית, וגם לא אמורה לגבות "מה שהשוק סובל". דמי השמה חד־פעמיים, בפרסומים הרשמיים למשפחות, מוגבלים עד 2,000 ש"ח כולל מע"מ. אם מבקשים מכם יותר, זו נורה אדומה, לא "מחיר מקובל".
דמי טיפול חודשיים ללשכה הם סעיף נפרד, וגם הם מוגבלים בנוהל של רשות האוכלוסין וההגירה. הסכום המדויק מתעדכן מפעם לפעם, ולכן לא כותבים כאן מספר שעשוי להיות כבר לא עדכני. לפני שחותמים, מבקשים לראות את הסעיף בנוהל העדכני, ומבקשים קבלה על כל תשלום. לשכה שמסרבת להראות את הבסיס החוקי לגבייה, אינה לשכה שכדאי להתחיל איתה קשר ארוך בבית של הורה.
אם כבר יש בבית שני בני משפחה שזכאים לטיפול, ושוקלים עובד אחד לשניהם, זו שאלה נפרדת עם כללים משלה. את זה בודקים בביטוח לאומי, במוקד *2637, לא אצל מתווך.
כסף, גמלה, ודיווח: מה משתנה כשמעסיקים בבית
משפחות שואלות, בצדק, "אם מביאים עובד זר, מה קורה לגמלה?" התשובה תלויה במסלול שבוחרים בביטוח לאומי. כשמעסיקים עובד זר, לעיתים מקבלים את הגמלה בכסף, בסכומים שונים מאשר במסלול של שעות טיפול דרך חברה. נכון מ־1.8.2026 אלה הסכומים החודשיים שפרסם ביטוח לאומי לרמות 1 עד 6: 1,708, 2,484, 3,478, 4,471, 5,465 ו־6,458 ש"ח. את הרמה שלכם, ואת המסלול המדויק, בודקים באישור הזכאות העדכני, לא לפי סכום ששמעתם מדוד.
חשוב לא פחות: הגמלה אינה מחליפה את חובות המעסיק. גם אם אין גמלת סיעוד, או שהיא נמוכה מעלות ההעסקה, מי שמעסיק עובד בבית מדווח ומשלם לביטוח לאומי עבורו, משלם שכר, ומקיים את תנאי ההעסקה. הפער בין הגמלה לעלות האמיתית הוא חלק מההחלטה המשפחתית, לא סיבה לקצר בזכויות.
לפני שחותמים, כדאי לרשום במחברת, כמו מיכל: עלות שכר, ביטוח רפואי, מגורים, דמי לשכה, והגמלה הצפויה. רק אחרי שיש מספרים על הדף מחליטים אם זה המסלול הנכון לבית, או ששעות טיפול ישראליות מתאימות יותר בשלב הזה.
זכויות העובד, וחובות הבית, בלי לטשטש את הגבול
עובד זר בסיעוד הוא עובד בבית, לא "בן משפחה בתחפושת", גם אם הקשר נעשה חם עם הזמן. לפי כל זכות, המעסיק חייב בין השאר:
לשלם לפחות שכר מינימום, לפי הסכום העדכני במועד התשלום, כולל תנאים נלווים שמגיעים לפי דין.
לתת יום מנוחה שבועי של 25 שעות רצופות, לא "כמה שעות כשיוצא".
לערוך ביטוח רפואי כנדרש לעובד זר.
לספק מגורים הולמים, לא ספה בסלון וגם לא מחסן בלי חלון.
לחתום על חוזה בשפה שהעובד מבין, לא רק בעברית משפטית על השולחן שלנו.
המשפחה, מצדה, רשאית וצריכה להגדיר מה נדרש בטיפול, מה שעות העבודה, ואיך מתנהלים בבית. אבל "הוא גר פה, אז הוא זמין תמיד" אינו תנאי חוקי. גבול ברור מגן על ההורה וגם על העובד: פחות שחיקה, פחות פיצוצים, פחות עזיבה פתאומית באמצע החודש.
אם יש מחלוקת על שכר, על יום מנוחה, או על מגורים, לא פותרים אותה רק בשיחה במסדרון. שומרים את החוזה, את תלושי השכר, ואת פניות הלשכה, ונעזרים בגורם רשמי, לא באיום או בהחרמת דרכון. החרמת מסמכים אינה כלי ניהול, היא עבירה.
מה עושים עכשיו, לפי הסדר הנכון
בודקים את נקודות התלות או ההשגחה, את גיל ההורה, ואת מקום המגורים, מול תנאי ההיתר באתר כל זכות וברשות האוכלוסין וההגירה.
מגישים בקשה להיתר, ורק אחרי אישור עוברים הלאה. מוקד הרשות: *3450.
בוחרים לשכה מתוך הרשימה המורשית העדכנית, בודקים רישיון, ושואלים מראש על דמי השמה ועל דמי טיפול חודשיים לפי הנוהל.
משווים את עלות ההעסקה לגמלת הסיעוד במסלול המתאים, כולל הסכומים מ־1.8.2026 אם מעסיקים עובד זר.
חותמים על חוזה בשפת העובד, מסדירים שכר, ביטוח, מגורים ויום מנוחה, ונרשמים כמעסיקים בביטוח לאומי.
אם שוקלים עובד אחד לשני בני משפחה זכאים באותו בית, מבררים קודם במוקד *2637.
הסדר הזה איטי יותר משיחת טלפון אחת. הוא גם הרבה פחות שביר, כשכבר גרים יחד תחת אותה קורת גג.
שאלות שעולות במטבח, לפני שמתקשרים ללשכה
אפשר להתחיל עם לשכה, ורק אחר כך לסדר היתר?
לא. בלי היתר תקף אין העסקה חוקית של עובד זר בסיעוד. הלשכה נכנסת אחרי שיש היתר, לא במקומו.
יש לנו כבר גמלת סיעוד. זה אומר שאושר היתר?
לא בהכרח. גמלה והיתר הם שני מסלולים, עם ספים שונים. בודקים את נקודות התלות ואת תנאי ההיתר בנפרד, גם אם כבר התקבלה גמלה.
הלשכה מבקשת הרבה יותר מ־2,000 ש"ח "כי המקרה מורכב". זה סביר?
דמי השמה חד־פעמיים מוגבלים, לפי הפרסום למשפחות, עד 2,000 ש"ח כולל מע"מ. בקשה לסכום גבוה יותר מחייבת בדיקה זהירה, לא הסכמה מתוך לחץ. דמי טיפול חודשיים הם סעיף אחר, וגם אותם בודקים מול הנוהל העדכני.
מה קורה לגמלה אם מביאים עובד זר הביתה?
ייתכן מעבר למסלול תשלום בכסף, בסכומים לפי רמת הזכאות. מ־1.8.2026 הסכומים לרמות 1 עד 6 הם 1,708 עד 6,458 ש"ח בחודש, כמפורט למעלה. את המסלול שלכם מאשרים בביטוח לאומי, לא לפי שמועה.
אבא גר בדיור מוגן. אפשר בכלל היתר?
לפי הכללים בכל זכות, שהייה במוסד סיעודי בדרך כלל שוללת היתר, אבל דיור מוגן עשוי להיות יוצא מן הכלל, לפי התנאים המדויקים. בודקים במקור לפני שמבטיחים לאבא "מיד יבוא מישהו לגור פה".
כלים, מקורות ושירותים שימושיים
מוקד רשות האוכלוסין וההגירה *3450.
מוקד ביטוח לאומי לגמלת סיעוד 2637, ולשאלות כלליות 6050.
